<h1>האורה לרש"י ח"ב סימן צ"ח</h1>
<h2>דף מח:</h2>
מעשה ונמצאה מחט בבשר העב של קורקבן. ואמר רבי שמא זפק הוא ואין לחוש לנקיבתן, או שמא קורקבן הוא ויש לחוש, התחיל רבי לבדוק בבשר וראה אותו כמין סאסא אַשְפַר0ְ000ֵ0א, אמר רבי קורקבן זה טוחן וזה יכול לטחון, ודינו כקורקבן, חזר ואמר רבי שמא מקום שישעיר הוא זה ועיכול הוא עושה ואינו טוחן ודינו כזפק ואלו נמצאת בבני מעיים של מעלה ובין הזפק לאותו בשר העב היה פשוט לן דאינו כזפק.
<h2>דף נו:</h2>
מעשה ונמצאה מחט בבשר העב של קורקבן. ואמר רבי שמא זפק הוא ואין לחוש לנקיבתן, או שמא קורקבן הוא ויש לחוש, התחיל רבי לבדוק בבשר וראה אותו כמין סאסא אַשְפַר0ְ000ֵ0א, אמר רבי קורקבן זה טוחן וזה יכול לטחון, ודינו כקורקבן, חזר ואמר רבי שמא מקום שישעיר הוא זה ועיכול הוא עושה ואינו טוחן ודינו כזפק ואלו נמצאת בבני מעיים של מעלה ובין הזפק לאותו בשר העב היה פשוט לן דאינו כזפק.
